Bava Metzia 49

Kapitel 49

א שלשה מטבעות זה על גב זה כריכות ברה"י וככרות של בעה"ב וגיזי צמר הלקוחין מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז:

1 DREI MÜNZEN AUFEINANDER, GARBENBÜNDEL IN EINEM PRIVATEN GEBIETE, HAUSBÄCKEBROTE, WOLLFLOCKEN, DIE VOM HANDWERKER KOMMEN, KRÜGE WEIN ODER KRÜGE ÖL FINDET, SO MUSS ER SIE AUSRUFEN.

ב <big>גמ׳</big> טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס הא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו תנינא להא דתנו רבנן מצא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז

2 GEMARA. Nur wenn er Früchte in einem Gefäße oder Geld in einem Beutel findet, wenn aber ein Gefäß und Früchte daneben, einen Beutel und Geld daneben, so gehören sie ihm, somit lehrt unsere Mišna dasselbe, was die Rabbanan lehrten: Wenn jemand ein Gefäß findet und Früchte daneben, einen Beutel und Geld daneben, so gehören sie ihm; befindet sich ein Teil im Gefäße und ein Teil auf der Erde, ein Teil im Beutel und ein Teil auf der Erde, so muß er sie ausrufen.

ג ורמינהו מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן חייב להכריז בא בעל סימן ונטל את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן

3 Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Wenn jemand eine Sache an der kein Kennzeichen ist, neben einer Sache an der ein Kennzeichen ist, findet, so muß er sie ausrufen; wenn der Eigentümer der gekennzeichneten kommt und seines in Empfang nimmt, so hat dieser das nicht gekennzeichnete erworben!?

ד אמר רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי

4 R. Zebid erwiderte: Das ist kein Widerspruch; eines gilt von einem Kübel und Flachsund eines gilt von einem Korbe und Früchten.

ה רב פפא אמר הא והא בצנא ופירי ולא קשיא הא דאשתייר בה מידי הא דלא אשתייר בה מידי

5 R. Papa erwiderte: Beide sprechen von einem Korbe und Früchten, dennoch ist dies kein Widerspruch; eines gilt von dem Falle, wenn etwas darin zurückgeblieben ist, und eines von dem Falle, wenn darin nichts zurückgeblieben ist.

ו ואיבעית אימא הא והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא הא דמהדרי אפיה לגבי פירי הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי

6 Wenn du willst, sage ich: beide sprechen von dem Falle, wenn darin nichts zurückgeblieben ist, dennoch ist dies kein Widerspruch; eines gilt von dem Falle, wenn die Mündung den Früchten zugewendet ist, und eines von dem Falle, wenn die Mündung nicht den Früchten zugewendet ist.

ז ואיבעית אימא הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי ולא קשיא הא דאית לה אוגנין לצנא הא דלית לה אוגנין לצנא:

7 Wenn du aber willst, sage ich: beide sprechen von dem Falle, wenn die Mündung den Früchten zugewendet ist, dennoch ist dies kein Widerspruch; eines gilt von dem Falle, wenn der Korb einen Randhat, und eines von dem Falle, wenn der Korb keinen Rand hat.

ח צבורי פירות וצבורי מעות: שמעת מינה מנין הוי סימן תני צבור פירות שמעת מינה מקום הוי סימן תני צבורי פירות:

8 HÄUFCHEN FRÜCHTE, HÄUFCHEN GELD. Hieraus wäre also zu entnehmen, die Anzahl gelte als Kennzeichen? – Lies: ein Häufchen Früchte. – Demnach wäre hieraus zu entnehmen, der Ort gelte als Kennzeichen? – Lies: Häufchen Früchte.

ט שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב זה

9 DREI MÜNZEN AUFEINANDER. R. Jiçḥaq aus Magdala sagte: Dies nur, wenn sie turmartig liegen. Ebenso wird auch gelehrt: Wenn jemand verstreutes Geld findet, so gehört es ihm; liegt es turmartig, so muß er es ausrufen. Turmartig heißt es, wenn drei Münzen aufeinander liegen.

י הא גופא קשיא אמרת מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו הא משלחפי שלחופי חייב להכריז אימא סיפא עשויין כמגדלין חייב להכריז הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו תנא כל שאין עשויין כמגדלין מפוזרות קרי להו

10 Dies widerspricht sich ja selbst: zuerst heißt es, wenn jemand verstreutes Geld findet, gehöre es ihm, demnach muß er es ausrufen, wenn sie ungleich aufeinander liegen, dagegen heißt es im Schlußsatze, wenn sie turmartig liegen, müsse er sie ausrufen, demnach gehören sie ihm, wenn sie ungleich aufeinander liegen!? – Der Autor nennt das zerstreut, was nicht turmartig liegt.

יא א"ר חנינא לא שנו אלא של שלשה מלכים אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז היכי דמי אי דעשויין כמגדלין אפילו של מלך אחד נמי ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה מלכים נמי לא

11 R. Ḥanina sagte: Dies nur, wenn es [Münzen] von drei Königen sind, wenn aber von einem Könige, so braucht er sie nicht auszurufen. – In welchem Falle; liegen sie turmartig, so sollte dies auch von dem Falle gelten, wenn sie von einem Königesind, und liegen sie nicht turmartig, so sollte dies auch nicht von dem Falle gelten, wenn sie von drei Königen sind!? –

יב אלא אי אתמר הכי אתמר לא שנו אלא של מלך אחד כעין שלשה מלכים (אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז) והיכי דמי דעשויין כמגדלים רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא דאמרינן אנוחי אנחינהו אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו אע"ג דמנחי אהדדי הרי אלו שלו אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול

12 Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es wie folgt lauten: dies gilt, auch wenn sie von einem Könige sind, nur von dem Falle, wenn sie gleichsam von drei Königen sind, (wenn sie aber von einem König sind, braucht er sie nicht auszurufen,) wenn sie nämlich turmartig liegen: die größte [Münze] unten, die mittelgroße auf dieser und die kleinste auf der mittelgroßen, denn wir sagen, jemand habe sie hingelegt; wenn sie aber von einem Könige sind, wenn sie nämlich gleichmäßig groß sind, so gehören sie ihm, auch wenn sie aufeinander liegen, denn es ist möglich, daß sie zufällig so gefallen sind.

יג ורבי יוחנן אמר אפילו של מלך אחד נמי מכריז מאי מכריז מנין מאי איריא תלתא אפי' תרין נמי אמר רבינא טבעא מכריז

13 R. Joḥanan aber sagt, auch wenn sie von einem Könige sind, müsse er sie ausrufen. – Er ruft ja die Anzahl aus; weshalb wird dies nun von drei gelehrt, dies sollte ja auch von zweigelten!? Rabina erwiderte: Er ruft aus: Münzen.

יד בעי ר' ירמיה כשיר מהו כשורה מהו כחצובה מהו כסולם מהו

14 R. Jirmeja fragte: Wie ist es, wenn sie kreisförmig, zeilenartig, dreifußartig oder leiterartig liegen? –

טו פשוט מהא חדא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז

15 Eines von diesen ist aus folgendem zu entscheiden. R. Naḥman sagte im Namen des Rabba b. Abuha: Wenn man sie mit einem Spane zusammen aufheben kann, so muß er sie ausrufen.

טז בעי רב אשי

16 R. Aši fragte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel